היו אתם שמשנים את הבחוץ ולא הבחוץ שישנה אתכם

כמה חודשים אחרי שהתחתנתי

היה לי ארוע של קרובת משפחה,

בדרך לארוע נזכרתי שלא בדקתי ב"טבלת המתנות"

כדי לדעת כמה אותה קרובה כתבה לנו בשיק מתנה...

כשסיפרתי את זה לאבא שלי הוא מיד ענה לי

"מזה משנה כמה היא נתנה לך?"

מזתומרת מזה משנה...?

עניתי לו מופתעת...

כולם הרי מכירים את טבלת האקסל הזו

שאתה מכין ורושם בה כמה כל אורח רשם לך בשיק,

כדי שאו חלילה לא תיתן פחות מימה שהא נתן לך

או כדי שלא תגזים ותיתן לו הרבההה מעבר למה שנתן לך...

אבא שלי כהרגלו הסביר את הנושא ברוגע וחיוך לבבי:

"יש סכום שאת תתני פחות מימנו בשיק בתור מתנה?"

"ברור שלא", עניתי...

"ואם מישהו נתן לך סכום מסויים שאין באפשרותך להעניק לו בחזרה?"

"אז אני אתן כמה שאני יכולה"

אבא שלי קיצר את השיחה

במשפט סיכום שאומר

"תמיד תתני כמה שאת באמת רוצה לתת מכל הלב,

בלי קשר לסביבה ולמה שהם נתנו או עלולים לתת לך"

כשנתיים ומשהו לאחר השיחה הזו עם אבא שלי

אני טסה לסמינר בלונדון...

בדיוק יצא אז הסרט וונדרוומן המדובר.

מודה, הסיבה היחידה שבאמת עניין אותי לצפות בסרט זה גל גדות.

אז בטיסה צפיתי בסרט,

וסצינה אחת ממש נגעה בי

והחזירה אותי לאותה שיחה מדוברת עם אבא שלי.

זו הייתה הסצינה שבה וונדרוומן נלחמה

לעצור את אל המלחמה

שניסה להכחיד את העולם

כדי להעניש את האנשים על רוע ליבם.

במהלך הקרב שלהם

אותו אל מלחמה מראה לה

כמה בני האדם רעים

ושתראה כמה הם לא ראויים לחמלה ולאהבה שלה.

תשובתה של וונדרוומן תהיה חקוקה אצלי לעד:

"זה לא השאלה אם הם ראויים - השאלה היא במה אתה מאמין, ואני מאמינה באהבה!"

ואני לקחתי את זה לחיים ומבינה,

שזה לא באמת משנה איך האדם מולי מתנהג ובמה הוא מאמין,

משנה שאני נאמנה למה שאני מאמינה!

כשאנחנו פועלים

לפי איך שאנחנו חושבים שהאדם מולנו ראוי לקבל מאיתנו

מה שאנחנו בעצם עושים זה

שאנחנו משנים את עצמנו

ומתרחקים מעצמנו ומהאמת שלנו "בגללו".

כשהאמת היא

שיש כח חזק יותר

שאומר

שבמידה ותמיד נשאר נאמנים לעצמנו,

אותה נאמנות,

אותנטיות

וחוזק פנימי שלנו

ישנה את הבחוץ!

אז הישארו נאמנים לעצמכם

והיו אתם

אלו שקובעים

כיצד העולם ייראה

במקום לתת לעולם מחוץ לכם לשנות אתכם 💜

אני מאמינה באהבה, ואתם...?